החלטה בתיק רע"א 592/13

1.        בקשת רשות ערעור ולצדה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי (השופט א' אורנשטיין) בפש"ר 1304-12-11 מיום 16.1.2013 במסגרתה נדחו מחד גיסא מרבית בקשות בני משפחת ד (להלן: המבקשים) ומאידך גיסא התקבלו מרבית בקשות הנאמן (להלן: המשיב) בקשר עם עיזבון המנוח ד.ד ז"ל (להלן: עיזבון המנוח).

עיקרי העובדות

2.        המנוח וא.ד (להלן: המבקשת 1) נישאו נישואין שניים ביום 25.10.1987, ולהם שני ילדים משותפים: ג.ד (להלן: המבקש 2) וד.ד (להלן: המבקשת 3). ידוע כי המנוח ומשפחתו קיימו רמת חיים גבוהה וצברו רכוש רב במהלך השנים, לרבות שני בתים פרטיים: האחד, ברחוב הלילך במבשרת ירושלים והשני, ברחוב מבואות בסביון, בו התגוררו בני הזוג עם ילדיהם. בהתאם לדו"ח הנאמן, בבית בסביון מצויה תכולה בעלת ערך כספי רב ובבעלות בני הזוג כלי רכב יקרים וחבילת מניות בהתאגדויות שונות.

3.        ביום 19.5.1994 חתמו המנוח והמבקשת 1 על הסכם ממון ראשון וביום 12.11.2006 חתמו על הסכם ממון שני. שני הסכמי הממון, שתכליתם העברת הרכוש שנצבר אצל בני הזוג לאחר הנישואין לבעלות המבקשת 1, קיבלו תוקף של פסקי-דין.

4.        ביום 25.11.2007 הגישה המבקשת 1 תביעה נגד המנוח לבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (תמ"ש 34911/06), במסגרתה נטען כי יש להוציא לפועל את הסכמי הממון באופן שהרכוש הרשום על שם המנוח יועבר למבקשת 1. בהקשר זה, צויין כי הרכוש הרשום על שם המנוח משמעו, בין היתר, גם מניות בחברת MST, העוסקת בתחום האנרגיה הסולרית.

5.        ביום 17.12.2007, בחלוף כשלושה שבועות מעת הגשת התביעה, נחתם הסכם גירושין בין בני הזוג, וזה קיבל את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה. בהתאם להסכם הגירושין, חולקים הצדדים שווה בשווה את כל הרכוש שנצבר במהלך נישואיהם, זאת בשונה מאשר נקבע בהסכמי הממון. עוד נקבע כי המבקשת 1 חולקת עם המנוח בנכסים ובזכויות בלבד, וכי המנוח אחראי לבדו לחובות עסקיים ופרטיים, וככל שהמבקשת 1 תחוייב בחובות אלה, ישפה אותה המנוח. המנוח התחייב לפרוע גם את יתרת החובה בסך של 4 מיליון ש"ח בחשבון הבנק של המבקשת 1, תוך 30 יום מאישור הסכם הגירושין על-ידי בית המשפט.

6.        עובר לתביעת הגירושין, מצבו הכלכלי של המנוח הורע באופן משמעותי. כך למשל, בשנת 2005 ניתנו נגדו פסקי דין אשר השיתו עליו תשלומים בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. כמו כן הוצאו לו שומות מס הכנסה בהיקפים דומים. המנוח ניהל מאבקים משפטיים ממושכים והליכי ערעור על שומות המס. בשנת 2009, נחתמו שני הסכמי הלוואה בין המנוח והמבקשת 1 לבין צד שלישי בסך כולל של 550 אלף דולר. ראיה נוספת הממחישה את מצבו הכלכלי של המנוח עולה מאישור שנתן המנוח לעו"ד ביילין ביום 31.12.2008, לפיו הוא מצוי בקשיי נזילות ומשכך הוא משעבד את מניותיו בחברת MST להבטחת פירעון אחד מחובותיו.

7.        בתקופה שלאחר הסכם הגירושין, ועד פטירתו, העביר המנוח מרכושו למבקשים או מי מהם, בהיקפים ניכרים. מספר חודשים לאחר הסכם הגירושין, עזב המנוח את הבית בסביון. חרף זאת, והגם שלעמדת המבקשת 1 אין למנוח זכויות בבית בסביון, השקיע המנוח בשנת 2008, קרי, לאחר הסכם הגירושין, סך של כ-14 מיליון ש"ח בשיפוץ הבית בסביון; המנוח רכש ביום 5.11.08 מכונית פרטית מסוג BMW, מדגם 6X, מספר רישוי 60-889-16 (להלן: המכונית). המכונית הועברה למבקשת 1, הגם שהיה זה לאחר הסכם הגירושין, וזאת כפי שעולה מהצהרת ההון שלה לשנת המס 2008, שם הוערכה המכונית בסך של 1.2 מיליון ש"ח; למנוח הוקצו ביום 13.5.07 מניות של חברת MST. המנוח ביצע מספר עסקאות במניותיו אלה, ובסופו של דבר, ביום 8.12.10 העביר המנוח את כל מניותיו (2,222,038 במספר) לבנו, המבקש 2, בהיותו כבן 19 שנים, וזאת ללא כל תמורה. ההעברה בוצעה כשנה וארבעה חודשים טרם מתן צו לניהול העיזבון בפשיטת רגל. שווי המניות המוחזקות על-ידי הבן, להערכת הנאמן, מגיע ל-6 מיליון דולר; ביום 30.11.11 העבירה "שרו נאמנים בע"מ" 371,554 מניות MST לבנו של המנוח, גם במקרה זה, ללא כל תמורה.

8.        נוסף על האמור, לנאמן הוגשו שלוש עשרה תביעות חוב, שסכומן המצטבר עולה על סך של 100 מיליון ש"ח, חלקן מושתתות על פסקי-דין שניתנו נגדו, או הסכמי פשרה: פרקר הולדינגס, בסך של 14,500,946 ש"ח, בהתאם לפסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 5.2.11, שאישר הסכם פשרה בין הנושה ובין המנוח; רוגבאו חברה למסחר והשקעות בע"מ, בסך של 4,195,439 ש"ח על יסוד פסק-דין של בית המשפט המחוזי מיום 25.3.05, אשר ערעור עליו נדחה בפסק הדין של בית המשפט העליון מיום 27.8.11; רוגבאו אסטבלישמנט בע"מ, בסך של 21,515,200 ש"ח, אף זאת על יסוד פסק דין של בית המשפט המחוזי מיום 25.3.05, אשר ערעור עליו נדחה בפסק הדין של בית המשפט העליון מיום 27.8.11; עוה"ד שור - גרינוולד, בסך של 86,020 ש"ח, על יסוד הסכם שכר טרחה בין הנושה ובין המנוח, לגביו ניתן פסק-דין ביום 11.9.11, בהעדר הגנה; עוה"ד אורלנסקי, איזנברג, מחסון ושות', בסך של 195,445 ש"ח, המבוסס על החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 17.4.11 בדבר שכר טרחה המגיע לנושה זה; אהרון אבוחצירא, בסך של 1,974,69 ש"ח, על יסוד כתב תביעה אשר הוגש נגד המנוח ביום 6.10.10; יוסף טרוים, בסך של 1,392,849 ש"ח, על יסוד כתב תביעה אשר הוגש נגד המנוח ביום 12.2.09; שלמה נרקיס, בסך של 21,114,573 ש"ח, על יסוד כתב תביעה מחודש מרץ 2012. משרד עוה"ד שבלת ושות', בסך של 550,000 דולר, הנסמכת על חשבונות שכר טרחה וכתב התחייבות של המנוח, דב רביב, בסך של 599,000 ש"ח, המבוססת על כתב התחייבות של המנוח; אגף מס הכנסה בסך של 87,398,598 ש"ח, בגין חובות מס לשנים 2003-2007; גב' א.ד, היא המבקשת 1, בסך של 31,200,000 ש"ח; עו"ד יחזקאל ביניש, בסך של 1,762,622 ש"ח, על יסוד הסכם פשרה עם המנוח.

9.        ביום 5.2.2012 במהלך הדיון בהתנגדות לבקשה להתראת פשיטת רגל שהוגשה נגד המנוח על-ידי רשות המסים, התמוטט המנוח ונפטר. ביום 25.3.2012 מונה המשיב כמנהל עיזבון זמני לנכסי עיזבון המנוח לפי סעיף 202 לפקודת פשיטת הרגל, ובמועד זה גם הוטלו צווי איסור דיספוזיציה על נכסי המבקשת 1, לרבות חשבונות הבנק ותכולת המיטלטלין בבית בסביון. מספר חודשים לאחר מכן, ביום 2.7.2012, ניתן צו ניהול עיזבון המנוח בפשיטת רגל לפי סעיף 202(א) לפקודת פשיטת הרגל. ביום 7.8.2012 קיבל בית המשפט המחוזי ערעור של מס הכנסה אשר הוגש על-ידי המנוח לגבי אחת השומות שהוצאה לו ולמעשה זו בוטלה במלואה.

10.      ביום 16.1.2013 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בקשר למספר נושאים במסגרת בקשות שונות, הן כאלה שהוגשו על-ידי המבקשים, הן כאלה שהוגשו על-ידי המשיב. להלן תפורטנה תמצית ההחלטות במרבית הבקשות שהוגשו על-ידי שני הצדדים (להלן: החלטות (א)-(ט)):

החלטה (א): עיון מחדש בהחלטה למתן צו ניהול העיזבון בפשיטת רגל

11.      כאמור, ביום 2.7.2012 ניתן צו ניהול עיזבון המנוח בפשיטת רגל לפי סעיף 202(א) לפקודת פשיטת הרגל. במסגרת הצו, מונה המשיב כנאמן לניהול העיזבון, לאחר שקודם לכן שימש כנאמן זמני. מהראיות שהוצגו לבית המשפט המחוזי עולה כי חובות העיזבון מסתכמים בכ-143 מיליון ש"ח ולפי המידע שבידי המשיב, אין ברכוש העיזבון כדי לפרוע את החובות המגיעים ממנו. נוכח עמדת המבקשים כי שומות מס הכנסה אשר עליהן נסמכה התראת פשיטת הרגל אינן חלוטות, ועל-כן נשמט המסד להליך פשיטת הרגל של העיזבון, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי חובות העיזבון, גם בהתעלם מהחוב למס הכנסה, עומדים על סך של עשרות מיליוני שקלים, בה בשעה שלעיזבון אין רכוש בסכום כסף שיכול 'לכסות' את החובות העצומים. עוד נקבע כי אין אנו מצויים בשלב של בקשת פשיטת הרגל, אלא בשלב מתקדם של צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל, השקול להכרזת פשיטת רגל. המשוכה לביטולו של זה גבוהה מביטול בקשת כינוס נכסים ובוודאי מבקשת התראת פשיטת רגל. המבקשים הגישו ערעור בזכות לבית משפט זה על ההחלטה למתן צו ניהול העיזבון בפשיטת רגל (ע"א 6562/12), אשר טרם התברר.

החלטה (ב): היתר להגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לביטול הסכם הגירושין

12.      נוכח החלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.12.12 כי המבקשת 1 מנועה מלהגיש תובענה לבית המשפט לענייני משפחה, לאור הוראות פקודת פשיטת הרגל, המחייבות אישור בית המשפט של פשיטת הרגל על מנת להגיש תביעה נגד פושט הרגל, ונגד עיזבון המצוי בפשיטת רגל, הגישה המבקשת 1 בקשה לאשר לה את הגשת התביעה. בית המשפט המחוזי קבע כי אין להתיר הגשת תובענה לבית המשפט לענייני משפחה, בנסיבות שנוצרו לאחר שניתן צו לניהול העיזבון בפשיטת רגל, לביטול הסכם הגירושין, על-מנת להקנות לה את המניות בחברת MST. עוד נקבע כי טענות המבקשת 1 לביטול הסכם הגירושין, עברו ממגרשו של בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט של חדלות הפירעון. במיוחד נכון הדבר, לאור השלב המתקדם של הליך פשיטת הרגל.

החלטה (ג): ביטול העברת מניות MST מהמנוח לבן

13.      בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשיב וקבע כי העברת מניות המנוח ("נכס של החייב") בחברת MST לבנו, ללא כל תמורה, מהווה הקנייה לפי סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל, וככזו היא מבוטלת. משכך, הורה בית המשפט המחוזי למבקש 2 להעביר למשיב את כל המניות אשר קיבל מאביו המנוח. יובהר כי אלה אינן כוללות את 371,559 המניות שהבן קיבל מ"שרו נאמנים", שכן לא הובאו ראיות שמקור המניות הוא מהמנוח. בהעדר ראיות באשר למקור המניות משרו נאמנים שהועברו לבן, לא כל שכן, כי מקורן של אלה הוא במנוח, אין בית המשפט יכול לשלול את קניינו של הבן בהן.

החלטה (ד): ביטול הענקה של רכב B.M.W לפי סעיף 96(ב) לפקודה

14.      באשר לבקשת המשיב להורות על ביטול הענקת המכונית ביום 5.11.2008 למבקשת 1 לפי סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל, על סמך הצהרת ההון של המבקשת לשנת 2008, קבע בית המשפט המחוזי כי טרם בשלה העת להכריע בבקשה שכן התשתית העובדתית חסרה ומן הראוי לקבל את הסכם הרכישה או הזמנת הרכישה, הכולל את מחיר הרכישה, פרטי הרוכש, וכן את הסכם המכירה של המכונית הקודמת, הכולל את סכום התמורה, פרטי הזכאי וכן אישורי החברה באשר לאופן בו שולמו הכספים עבור הרכישה, והאופן בו ניתנו כספי התמורה עבור המכונית הקודמת. משכך ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי צו לחברת "קמור רכב (1990) בע"מ", מרחוב המסגר 16 תל אביב, להמציא לבית המשפט ולצדדים את מלוא הפירוט האמור, תוך 14 יום מקבלת הצו. עוד נקבע כי הנאמן ימציא צו פורמאלי לחתימה וידאג בהמשך להמציא את הצו לידי החברה. בנוסף, הנאמן הוסמך לחקור את רואי החשבון שסייעו בהכנת הצהרת ההון, על מנת לקבל הבהרות באשר לאופן הצגת המכונית בהצהרת ההון של המבקשת ונקבע כי המבקשת 1 ומי מטעמה, יהיו רשאים להיות נוכחים בחקירה וכי אין מניעה שפרקליט מטעם רואי החשבון יהיה נוכח בחקירה, ככל שרואי החשבון ימצאו זאת לנכון. נקבע כי החקירה תתקיים תוך 30 יום ולאחר קבלת הנתונים, לרבות חקירת רואי החשבון, יגבש הנאמן את עמדתו, וישקול באם להגיש בקשה חדשה.